אנמיה – רוצה להחלים מאנמיה ללא סיכון מתוספי ברזל מחמצנים?

🩸 אנמיה — לא כל אנמיה היא אותו דבר

לא כל אנמיה צריכה ברזל.
לפעמים צריך לפתוח את שערי הברזל — לא להעמיס אותו.

אנמיה אינה מחלה אחת אלא קבוצה של מצבים שבהם רמת ההמוגלובין בדם יורדת — ולכן נפגעת אספקת החמצן לרקמות.
הגורמים לירידת ההמוגלובין בגוף שונים — ולכן גם דרכי הטיפול שונות וחלקם אף מסוכנות ואסור ❌ ליטול בהם תוסף ברזל.

ישנם כמה מנגנונים מרכזיים לאנמיה.

בין הבולטים בגורמים לאנמיה:

🔹 אנמיה עם מחסני ברזל מלאים אך זמינות נמוכה
במצב זה רמת הפריטין (מחסני הברזל) יכולה להיות תקינה או גבוהה, אך הברזל “כלוא” ואינו זמין לייצור כדוריות דם.
לעיתים זה קשור לעלייה בהפסידין (Hepcidin) — הורמון המגביל שחרור וספיגת ברזל — ומופיע במצבי דלקת כרונית [מקור], מחלה מערכתית או עומס מטבולי [מקור]. מצב כזה קלאסי באיסור מתן תוסף ברזל ❌.

לעיתים ברזל לא מועיל
לעיתים יש לטפל בגורם הדלקתי
ולעיתים להיעזר באסטרטגיות נוספות (תזונה / שיפור ספיגה)

תוסף ברזל כאשר רמות הפריטין ורוויית הטרנספרין תקינות — אינו טיפול מתאים — ועלול להזיק.

כאשר מחסני הברזל מלאים, תסבירו לרופא המטפל, ותראו לו מחקרים בנושא:
תוספת ברזל. במצב כזה מדברים על

🟧 אנמיה של דלקת / מחלה כרונית שיש לטפל בה והאנמיה מסיבתה
פריטין תקין/גבוה
רוויית טרנספרין נמוכה ↓ הפסידין גבוה↑ תוסף ברזל אסור❌ לעיתים לא יעזור תוסף ברזל, ואף יזיק. תוספת ברזל במצב זה שגויה❌ [מקור1, מקור2]. היא איננה תורמת לייצור דם,
ועלולה להעלות ברזל חופשי (Non-transferrin bound iron)
להגביר סטרס חמצוני,
להזין תהליכי דלקת,
ולהכביד על הכבד והמעי
גם לחסל את אבר הכליות ולהרוס תהליכי החלמה ושיקום.
במצבים של:
פריטין תקין או גבוה
רוויית טרנספרין תקינה/גבוהה
דלקת כרונית (הפצידין גבוה↑)
הבעיה לרוב אינה חסר ברזל — אלא חסימת ניצול ברזל.
במצב כזה

❌ הטיפול אינו “עוד ברזל” — אלא טיפול בגורם שחוסם את הברזל:

דלקת↑, עומס חמצוני↑, הפרעת ספיגה, או רגולציית הפצידין – נושא שבדרך כלל הרופא שלך לא שמע גם עליו (ACD/AI) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5] – עוד בנושא זה, ומה אפשר לעשות – כאן, וכאן.

🔹 אנמיה מחסר ברזל — הצורה השכיחה והפשוטה יותר
כאן מחסני הברזל עצמם מדולדלים: הפריטין נמוך, רווית הטרנספרין נמוכה, וההמוגלובין יורד.
הגורם יכול להיות פגיעה במעי הדק העליון, בדופן של התריסריון, פגיעה בצנרת הכליה, תזונה דלה בברזל, ספיגה לקויה, אובדן דם, יתר הפסידין או שילוב ביניהם [מקור1, מקור2, מקור3]

במאמר זה נתמקד בסוג השני —
🩸אנמיה בשל מחסר ברזל אמיתי במאגרים — מצב שכיח, ניתן לזיהוי בבדיקות דם, וברוב המקרים גם ניתן לשיקום הדרגתי ובטוח.

🟥 חסר ברזל אמיתי
פריטין נמוך
רוויית טרנספרין נמוכה
הפסידין נמוך
תוסף ברזל עוזר


🔬 איך מזהים אנמיה מחסר ברזל בבדיקות דם


האבחנה של אנמיה מחסר ברזל אינה נשענת רק על מדד אחד, אלא על תמונה מעבדתית שלמה.


חשוב להסתכל על מכלול המדדים — ולא רק על ההמוגלובין.
אלה המדדים המרכזיים:
🩸 המוגלובין (Hb)
זהו המדד הבסיסי לאנמיה.
ערך נמוך ↓מעיד על ירידה ביכולת נשיאת החמצן של הדם — אך אינו מסביר לבדו את הסיבה למחלה.
🧱 פריטין (Ferritin) — מחסני הברזל
זהו המדד החשוב ביותר לזיהוי חסר ברזל.
פריטין נמוך↓= מחסני ברזל ריקים
גם אם שאר המדדים עדיין גבוליים — פריטין נמוך ↓מעיד על חסר ברזל במחסנים שבגוף.
ערכים נמוכים מאוד של פריטין ↓שכיחים באנמיה כרונית הנובעת ממחסר בברזל


חשוב לדעת: פריטין הוא גם חלבון דלקתי

ובמצבי דלקת הוא עלול להיות “תקין מדומה”, מכיוון שהגוף אוגר ברזל בתגובה לדלקת [מקור1, מקור2].

פריטין גבוה יכול גם לשקף דלקת המחביאה ברזל במחסנים [מקור].


🚚 טרנספרין ורווית טרנספרין


טרנספרין הוא חלבון ההובלה של הברזל בדם.
בתמונת חסר ברזל אופיינית נראה:
טרנספרין גבוה (הגוף “מחפש” ברזל)
רווית טרנספרין נמוכה (מעט ברזל זמין)
רווית טרנספרין נמוכה היא סימן חשוב לחסר תפקודי בברזל.


🔴 מדדי כדוריות הדם האדומות


MCV — נפח כדורית ממוצע
נוטה להיות נמוך באנמיה שנובעת ממחסור בברזל (כדוריות קטנות יותר)
MCH — כמות המוגלובין בכדורית
נוטה להיות נמוכה
RDW — שונות בגודל הכדוריות
לעיתים עולה — סימן לייצור לא אחיד בזמן חסר.


🧠 העיקרון החשוב


אין להסתמך על מדד בודד.
האבחנה נשענת על דפוס:
פריטין נמוך↓ + רווית טרנספרין נמוכה ↓+ טרנספרין גבוה ↑± מדדי כדורית אופייניים
זו כבר תמונה ברורה של חסר ברזל↓.

אנמיה – רוצה להחלים ממחלה כרונית קשה. זרקור אל הטרנספרין הנמוך 

⚠️ למה מתפתח חסר ברזל ↓— הסיבות השכיחות והנסתרות

אנמיה – מחסור בברזל אינה מחלה — אלא תוצאה.


כאשר מחסני הברזל מתרוקנים, תמיד יש לכך גורם שיוצר מחסור בברזל בגוף.

זיהוי הגורם הוא תנאי להחלמה אמיתית — ולא רק לעלייה זמנית בהמוגלובין.


ניתן לחלק את הסיבות לארבע קבוצות עיקריות:


🍽️ 1. צריכה תזונתית לא מספקת
זהו הגורם הפשוט ביותר — אך לא תמיד השכיח ביותר.


מחסור בברזל נפוץ ב:
תזונה דלה בחלבון,
תפריט חד-גוני
תזונה טבעונית/צמחונית לא מתוכננת נכון
תת־אכילה כרונית
דיאטות קיצוניות
קשישים עם צריכת מזון נמוכה
ברזל מן החי (heme iron) נספג טוב יותר משמעותית מברזל מן הצומח לכן, יש ליטול על בטן ריקה עם ויטמין C תזונה על בסיס צמחי.


🧬 2. ספיגה לקויה במעי


לעיתים הברזל קיים בתזונה — אך אינו נספג.
גורמים נוספים למחסור בברזל – גורמים שכיחים:
דלקת במעי
צליאק
שימוש ממושך בנוגדי חומצה / PPI
חומציות קיבה נמוכה
פגיעה ברירית המעי
שלשולים כרוניים
לאחר ניתוחי קיבה או מעי
נקודה חשובה:
ספיגת ברזל תלויה בסביבה חומצית — ירידה בחומציות הקיבה פוגעת
בספיגה

איך חומציות הקיבה משפיעה על ספיגת ברזל — הסבר קצר

🔹 שלב 1 — הקיבה היא “אמבט חומצה”
בקיבה יש חומצה חזקה מאוד (HCl).
ה-pH שם ≈ 1–2 — חומצי מאוד.
החומצה הזו לא משמשת אותנו רק לעיכול — אלא היא גם:
משחררת מינרלים מהמזון
ממיסה ברזל
ממירה אותו לצורתו הנספגת.

🔹 שלב 2 — הצורה שבה הברזל מגיע מהמזון

ברזל מהתזונה מגיע לקיבה בשתי צורות עיקריות המשתחררות מהמזון במהלך העיכול: ברזל הם (Heme) שמקורו מהחי (צדפות, כבד עוף, כבד בשר, דגים) הנספג בקלות, וברזל לאהם (Non-heme) שמקורו מהצומח [קטניות כמו עדשים וסויה, זרעים (כמו גרעיני דלעת), וכן ירקות עליים ירוקים כהים.], ודורש סביבה חומצית וויטמין C לפירוק מיטבי. הקיבה מפרקת את המזון ומשחררת את הברזל, הממשיך לספיגה במעי.
רוב הברזל במזון הצמחי (non-heme iron) מגיע כ:
Fe³⁺ (ברזל תלת־ערכי)
זו הצורה שנספגת פחות טוב, ודורשת סיוע:
כדי להיספגהברזל צריך להפוך ל:
Fe²⁺ (ברזל דו־ערכי)
זו הצורה ה"ברזלית" שנספגת טוב בדופן המעי ועוברת לדם.
👉 מי עושה את ההמרה?
חומצת הקיבה + ויטמין C

🔹 שלב 3 —ירידה בחומציות הקיבה פוגעת בספיגה. מה קורה כשחומציות הקיבה יורדת
המילים הללו יכולות ליצור אי הבנה –
❗ “ירידה בחומציות” = פחות חומצה = pH↑עולה
כלומר:
הקיבה פחות חומצית – ויותר בסיסית
פחות HCl
פחות המרה ל-Fe²⁺
פחות שחרור ברזל מהמזון
והספיגה יורדת.

🔹 שלב 4 — מה הם הגורמים שמורידים את חומציות הקיבה:
תרופות סותרות חומצה (PPI)
אומפרדקס / נקסיום / לוסק
סותרי חומצה OTC
תפריט תזונה שגוי כרוני
דלקת קיבה כרונית
סטרס כרוני, לחץ נפשי
לעיסה גרועה / אכילה מהירה

ורפואת היתר שמספקת תרופות כאילו מדובר בביקור בלובר, באופיצי, או באקדמיה בפירנצה ובגלריה הלאומית בלונדון.

🔹 שלב 5 — למה ויטמין C עוזר לספיגת ברזל
ויטמין C:
מחזר Fe³⁺ → Fe²
מחקה חלק מפעולת החומצה
שומר את הברזל מסיס
משפר ספיגה משמעותית
לכן: תוסף ברזל + ויטמין C = שילוב טוב.

לסיכום

כדי שברזל ייספג — הקיבה צריכה להיות חומצית.
כשיש מעט חומצה — הספיגה נפגעת.
נושא זה לא קשור אם המזון “בסיסי” או “חומצי”. הקיבה מווסתת את החומצה שלה בעצמה.

סלט ירוק 🥗לא “מנטרל” את חומצת הקיבה. הוא בריא מהרבה סיבות, ואני מעודד מזון בסיסי להחלמה, הסלט הוא מזון בסיסי – אלקלאי, אבל לא מסיבת שינוי מדד חומציות הקיבה לטובה או לטובת ספיגת הברזל. אסביר זאת בהמשך,

קפה "חומצי" אבל הוא לא “מחמיץ” את הקיבה.

הגוף שולט בנושא הזה.

אז למה ❌ אסור לחולי אנמיה קפה?

הפגיעה של קפה ☕ בספיגת ברזל לא קשורה ל-pH של הקיבה —
אלא לחומרים קושרי-ברזל שנמצאים בקפה 🥃 עצמו.בקפה גם בתה נמצאים פוליפנולים וטאנינים
החומרים האלה:
נקשרים לברזל במעי
יוצרים קומפלקס בלתי מסיס
מונעים מעבר דרך דופן המעי
מקטינים ספיגה — גם אם חומציות הקיבה טובה.

תה (שחור, ירוק, אולונג — וגם חליטות רבות) מכיל:
פוליפנולים
טאנינים
קטכינים (במיוחד בתה ירוק)
החומרים הללו:
נקשרים לברזל לא-המי (מהצומח ומתוספים)
יוצרים קומפלקס לא מסיס
מונעים מעברשל ברזל לדם דרך דופן המעי
מקטינים זמינות ביולוגית של ברזל. ובמחלת האנמיה זה הרסני.

קפה ותה — חוסמי ספיגת ברזל שקטים.

הערה למבינים בהחלמה

מזונות עם עומס חומצי גבוה (PRAL חיובי) מה שנקרא מזונות עם עומס חומצי גבוה (בשר, גבינות קשות, דגים, ביצים, דגנים מעובדים), או מזון “אלקלי” – המזונות עם עומס בסיסי (PRAL שלילי) לא משנים את ה-pH בדם.

מה כן קורה מזונות אלו – אלקלאי או בסיסי:
מפחיתים עומס חומצי על הכליה
מעלים הפרשת ציטראט בשתן
עשויים להשפיע על מאזן מינרלים
יכולים להשפיע על בריאות עצם ועל בריאות כליה, בהמשך על הצטברות רעלים בגוף
אבל הם לא “מבססים" (אלקלאי) או מחמצנים את הדם”.

🍋 אז מה כן משתנה מהמזון?
לא pH הדם — אלא:
עומס חומצי כלייתי (Renal Acid Load)
כלומר: כמה חומצה או בסיס הכליות צריכות להפריש לאחר פירוק המזון.
זה נקרא במחקר: PRAL — Potential Renal Acid Load.

פירוק חלבון וגופרית ← יוצר חומצות.

מזונות עם עומס חומצי גבוה (PRAL חיובי) לא “חומציים בטעם” — אלא מייצרי חומצה מטבולית: בשר, גבינות קשות, דגים, ביצים, דגנים מעובדים.

מזונות עם עומס בסיסי (PRAL שלילי) גם אם הם חמוצים בטעמם כמו לימון: ירקות עלים ירוקים, פירות, תפוח אדמה, בננה. הם עשירים באשלגן, מגנזיום, ציטראטים ← יוצרים בופר בסיסי.

תזונה אלקלית מאוד משמעותית לתהליכי החלמה, במיוחד בהחלמת הכליות כי היא:
מפחיתה עומס חומצי על הכליה
מעלה הפרשת ציטראט בשתן
עשויה להשפיע על מאזן מינרלים
יכולה להשפיע על בריאות עצם וכליה, אבל כשמדובר על ספיגת ברזל לויטמין , C, יש השפעה עליה, לכמות ולסוג הברזל שמגיעים מהמזון.

לסיכום: עומס חומצי תזונתי (PRAL) הוא כמה חומצה הכליות צריכות לפנות אחרי פירוק המזון. והוא כן: ✅ מושג תזונתי אמיתי❌ לא pH הדם❌ לא “חמצון”

🧪 pH — חומצי / בסיסי
זה מדד כימי לריכוז יוני מימן.
בדם:
נשמר בטווח צר מאוד
הגוף שולט בו מאוד חזק
מזון כמעט לא משנה אותו
אם pH הדם זז — זו מחלה, לא תזונה. יחד עם זה "מזון מחלים" יכול להפעיל תהליכי החלמה שמובילים לשינוי המחלה הגורמת לבעיה.

אחרון לנושא זה הסטרס החמצוני (Oxidative Stress). ההמשגה מבלבלת כי האותיות דומות, אבל המצב כאן אחר ומצביע על:

רדיקלים חופשיים
ROS
נזק חמצוני.

בנושא זה מפעילים נוגדי חמצון = גלוטתיון, ויטמין C, וויטמין E או קרוטנואידים. סלניום נקשר כאן אבל הוא מאפשר לנוגדי החמצון לעבוד הוא: קו-פקטור לאנזימים נוגדי חמצון: גלוטתיון פרוקסידאז, תיוארדוקסין רדוקטאז, הוא מאפשר להם לפעול. גם כאן השימוש באותיות מבלבל: חמצון–חיזור (Redox). כאן מתיחסים למה שקורה בתוך התא:
🔥 חמצון – יצירת רדיקלים חופשיים ו-ROS (Reactive Oxygen Species)
🛠️ חיזור – פעולת התיקון והניטרול ע״י נוגדי חמצון שהוזכרו כמו הגלוטתיון
נושא שמתרחש בתוך התא עצמו, במיוחד במיטוכונדריה.


זהו גורם מרכזי שיש לשלול תמיד.
כולל:
וסת חזקה
דימום ממערכת העיכול
טחורים מדממים
כיב קיבה
פוליפים
דלקת מעי
תרומות דם תכופות
דימום סמוי בצואה
במבוגרים — חסר ברזל בלתי מוסבר מחייב בירור יסודי של מקור דימום אפשרי.


🔥 4. חסימה תפקודית של ברזל (דלקת והפצידין)


גם כאשר יש ברזל בגוף — הוא עלול להיות “נעול”.
במצבי דלקת כרונית עולה הורמון בשם הפצידין (Hepcidin)
הוא חוסם שחרור ברזל מהמחסנים ומקטין ספיגה במעי.

נושא עליו פרסמתי מספר מאמרים:

קישור למאמר פורץ דרך בנושא:
Yaron Margolin – אנמיהרוצה להחלים ממחלה כרונית קשה

מצבים אופייניים:
דלקת כרונית
מחלות כליה
השמנה דלקתית
זיהומים כרוניים
מחלות אוטואימוניות
במצב כזה:
פריטין עשוי להיות תקין או גבוה
אך רווית טרנספרין נמוכה
ויש אנמיה תפקודית
(זה המצב המורכב יותר — ולא נושא קל להתמודד איתו, לכאורה סטבת הכשל המתמיד ל"טיפול" הממסד משום שזה המקרה הקלאסי בו אסור ❌ לתת תוסף ברזל לחולה בנושא זה יש לעיין במאמרים שהקישור אליהם מצורף למעלה).

🛠️ בניית תוכנית תיקון — תזונה, תוספים ותנאי ספיגה
תיקון אנמיה מחסר ברזל אינו מסתכם בנטילת תוסף.
הוא דורש יצירת תנאים פיזיולוגיים שיאפשרו:
1️⃣ ספיגה תקינה
2️⃣ הובלה בדם
3️⃣ בניית המוגלובין
4️⃣ ייצור כדוריות דם חדשות במח העצם
התוכנית כוללת שלושה צירים:
תוסף מתאים + תנאי ספיגה + חומרי בנייה משלימים


💊 בחירת תוסף הברזל — עדינות מול יעילות


שתי הצורות העדיפות להתחלה:
✔️ ברזל ביסגליצינאט (Iron Bisglycinate)
קשור לחומצת אמינו גליצין
ספיגה גבוהה
פחות תופעות לוואי במערכת העיכול
פחות עצירות ובחילה
מתאים למינון יומי רציף
✔️ ברזל פולימלטוז
קומפלקס יציב
שחרור הדרגתי
נסבל היטב


מתאים לאנשים רגישים מאוד
📏 מינון התחלתי בטוח ויעיל
באנמיה קלה–בינונית, חובה להיתייעץ עם הרופא שמכיר היטב את מצבך:


25–30 מ״ג ברזל אלמנטרי ליום
באנמיה משמעותית: 30–50 מ״ג ליום (בהדרגה)
העדיפות: להתחיל נמוך → לעלות לפי תגובה ובדיקות.
לא תמיד מינון גבוה = תוצאה טובה יותר.
מינון גבוה מדי עלול:
לגרום לעצירות
להעלות הפצידין
דווקא להפחית ספיגה בהמשך
⏱️ תזמון הנטילה
הספיגה הטובה ביותר:
על קיבה ריקה
עם ויטמין C
עם מים או מיץ לימון
להרחיק לפחות שעתיים מ:
קפה
תה
מוצרי חלב
סידן
מגנזיום
אבץ


🍋 ויטמין C — מאיץ ספיגה מוכח
ויטמין C:


מחזר ברזל לצורה הדו־ערכית (Fe2+)
משפר ספיגה במעי
מתגבר על מעכבי ספיגה צמחיים
מינון תומך: 250–500 מ״ג יחד עם הברזל
אפשר גם ממקור מזון:
לימון
פלפל אדום
קיווי
פירות הדר


🧲 לקטופרין — תומך ספיגה וניצול
לקטופרין הוא חלבון קושר ברזל המצוי באופן טבעי בגוף.
פעולותיו:


מסייע להעברת ברזל
מפחית דלקת במעי
עשוי להעלות פריטין בעדינות
משפר סבילות לתוספי ברזל
מינון מקובל:
200 מ״ג ליום
או
100 מ״ג פעמיים ביום
מתאים במיוחד כאשר:
קיימת רגישות לברזל
פועלת בגוף דלקתיות
הספיגה בעייתית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].


🧬 חומרי בנייה הכרחיים לדם
בלי אבני בניין — הברזל לא יהפוך להמוגלובין.
יש לכלול:


✔️ ויטמין B12 (מתילקובלמין)
חיוני לחלוקת תאי דם
✔️ חומצה פולית פעילה (5-MTHF)
נדרשת ליצירת כדוריות אדומות
✔️ חלבון תזונתי
אין המוגלובין בלי חומצות אמינו.
מקורות טובים:
עדשים
חומוס
אפונה
כוסמת ירוקה
פולי סויה / נאטו
ביצים / דגים / כבד עוף/בקר, צדפות — למי שמתאים
☀️ חשיפה לשמש וויטמין D — תנאי תומך יצירת דם
קולטני ויטמין D פעילים במח העצם.
חשיפה מבוקרת לשמש תומכת בתהליכי בנייה תאית.
גישה עדיפה🌞: חשיפה יומית קצרה לשמש — ולא תוסף — כאשר הדבר אפשרי ובטוח.


🧪 מעקב — תנאי להצלחה
בדיקות חוזרות לאחר:
6–8 שבועות
לבדוק:
המוגלובין
פריטין
רווית טרנספרין
MCV / MCH
עלייה הדרגתית = טיפול נכון.

🧪 תנאי יסוד להחלמה: גלוטתיון ומאזן חמצון־חיזור

תיקון אנמיה — ובוודאי כאשר היא מופיעה כחלק מעומס כרוני, דלקת או תשישות מערכתית — אינו מתרחש ביעילות ללא מערכת נוגדת־חמצון פעילה.
במרכז מערכת זו עומד גלוטתיון (Glutathione) — נוגד החמצון התוך־תאי המרכזי ומנוע התיקון בגוף – למאמרי בנושא זה – כאן..
לגלוטתיון תפקידים קריטיים בתהליך בניית הדם:
מגן על תאי מח העצם מנזק חמצוני
שומר על תקינות ממברנת כדוריות הדם
משתתף במחזור ברזל תוך־תאי
תומך בתפקוד מיטוכונדריאלי — הכרחי ליצירת תאים חדשים
מפחית דלקת כרונית המעכבת ניצול ברזל (דרך השפעה על צירי IL-6–hepcidin)
במצבי דלקת, סטרס, מחלה כרונית או תת־תזונה — רמות גלוטתיון נוטות לרדת — ואז גם טיפול תזונתי נכון בברזל עלול להגיב לאט יותר.


🔧 תמיכה טבעית בסינתזת גלוטתיון
אבני בניין תזונתיות:

חלבון איכותי (ציסטאין, גליצין, גלוטמט)
ירקות מצליבים — נבטי ברוקולי, כרוב, קייל
שום ובצל
ויטמין C
סלניום (בכמות מתונה — למשל אגוז ברזיל בודד)
פעילות גופנית מתונה- למשל, הליכה, שחיה.
שינה עמוקה.


הגישה:


לא “לתת ברזל בלבד” — אלא ליצור סביבה תאית שמסוגלת לבנות דם.
(הפניה למאמר המורחב שלך על גלוטתיון תשתלב כאן מצוין.)


❌ טעויות נפוצות בטיפול באנמיה — שמאטות או מחבלות בהחלמה


אנמיה מחסר ברזל היא מהמצבים הקלים יותר לתיקון —
אבל בפועל היא נגררת שנים בגלל טעויות פשוטות שחוזרות על עצמן.
להלן הטעויות השכיחות ביותר
:

❌ מתן ברזל בלי לבדוק פריטין ורווית טרנספרין

המוגלובין נמוך ≠ בהכרח חסר ברזל.

טיפול עיוור בברזל בלי לראות מחסנים (פריטין) ורוויה — הוא ניחוש, וחבלה.

יש מצבים שבהם:

הפריטין מלא

הבעיה היא דלקת / הפצידין

ותוסף ברזל רק יכביד וכשמדובר במחלה כרונית כמו אי-ספיקת כליות תוסף ברזל יאיץ את המחלה, ממחלת כליות מתים. ואשר לדיאליזהכאן אפשר ללמוד ממאמרי – למה כדאי לעשות הכל כדי לא להגיע אליה – כאן.

בדיקה לפני טיפול — חובה.

❌ מינון גבוה מדי של ברזל מהיום הראשון

יותר ברזל ≠ החלמה מהירה יותר.
מינונים גבוהים הרסניים:
מגבירים סטרס חמצוני
מעוררים עצירות ודלקת במעי
מעלים הפצידין ← חוסמים ספיגה בהמשך
גורמים למטופל להפסיק טיפול
הדרך הנכונה: מינון מתון, עקבי, נסבל ומקדם החלמה.

היו סבלניים – החלמה דורשת עקביות, פעילות נכונה וסבלנות – עוד על כך במאמרי – להחלים ממחלה כרונית קשה עכשיו – היו סבלניים.

❌ נטילת ברזל עם קפה / תה / חלב
זה מבטל חלק גדול מהספיגה.


יש להרחיק שעתיים לפחות מ:
קפה
תה
מוצרי חלב
סידן
תוספי מגנזיום ואבץ
כן לשלב עם ויטמין C.

❌ התעלמות ממחסור ב-B12 ו-פולאט פעיל


בלי B12 ו-5-MTHF — מח העצם לא בונה תאים תקינים.
אפשר לתת ברזל — והתגובה תהיה חלקית בלבד.
בניית דם היא תהליך משולב — לא מינרל בודד.

❌ תזונה “בריאה” אבל דלה בחלבון


בלי חלבון — אין המוגלובין. נקודה.
דפוס נפוץ: “האוכל שלי רק בריא”
אבל:
מעט חלבון
מעט חומצות אמינו
מעט גופרית
מעט אבני בניין לגלוטתיון, מעכב החלמה

הרבה בשר שמקדם TMAO, אחד הרעלנים המסוכנים להחלמה
זה מעכב ואף מונע החלמה.

ואחרון,
ספיגת ברזל תלויה בסביבה חומצית – וה-pH של המזון לא משנה את חומציות הקיבה באופן משמעותי.

🥬 עלים ירוקים — בעלי יתרונות מבחינת ספיגת הברזל:

רוב העלים הירוקים תומכים בספיגת הברזל:
מכילים מעט ברזל
מכילים פולאט
מכילים ויטמין C (בחלקם)
תומכים בגלוטתיון
תומכים בבניית דם
דוגמאות טובות לעלים מיטיבים:
חסה
קייל
עלי חרדל
פטרוזיליה
כוסברה
מנגולד (במידה)

אבל

❌החריג בעלים ירוקים: עלים עתירי אוקסלט


עלים עם אוקסלט גבוה שקושר ברזל ומקטין ספיגה:
תרד
סלק עלים
מנגולד (גבוה יחסית)
שם הספיגה של הברזל שבהם נמוכה — לא בגלל “בסיסיות” ושינוי החומציות בקיבה — אלא בגלל אוקסלטים קושרי מינרלים.

גם במקרה זה שילוב ויטמין C משפר ספיגה

❌ הזנחת מערכת נוגדת החמצון
סטרס חמצוני גבוה:


פוגע בכדוריות דם
פוגע במח העצם
פוגע במיטוכונדריה
בלי תמיכה אנטי־חמצונית (גלוטתיון, ויטמין C, סלניום תזונתי, ירקות מצליבים) — ההחלמה איטית יותר.

❌ לא מבצעים בדיקת מעקב


בלי בדיקה חוזרת אחרי 6–8 שבועות — אין לדעת אם הטיפול עובד.
צריך לראות:
עליית פריטין
עליית רווית טרנספרין
שיפור המוגלובין
שיפור מדדי כדוריות
טיפול בלי מדידה — מקובל, וגם הרופאים לעתים, לכאורה מתנגדים לעוד מדידה, אבל טיפול כזה הוא אמונה, דת, לא נקשר בבניית מסלולי החלמה. ובנוסף לכל הנאמר אי אפשר לרפא רק עם תוספים, ותזונה נכונה, ופעילות גופנית — צריך לגם להעביר את הגוף למצב פאראסימפתטי.

ריפוי אינו תהליך כימי בלבד.
הוא תהליך נוירו-מטבולי — כלומר תלוי במצב מערכת העצבים.
מערכת העצבים האוטונומית קובעת בכל רגע:
האם הגוף במצב פירוק — או במצב של בנייה.

מצב סטרס (סימפתטי) — הגוף לא בונה
כאשר הגוף במתח מתמשך:


חומציות הקיבה יורדת
הפרשת אנזימי עיכול נפגעת
ספיגת מינרלים וברזל יורדת
תנועתיות המעי נפגעת
דלקת עולה
הפסידין עולה — וברזל נחסם במחסנים
ייצור גלוטתיון יורד
תיקון רקמות מואט
אפשר לקחת תוספים — והם לא יעבדו היטב.

מצב רגיעה פעילה (פאראסימפתטי) — הגוף בונה


כאשר הואגוס פעיל והמערכת רגועה:
חומצת קיבה מופרשת כראוי
ספיגה משתפרת
ברזל נכנס למחזור
ייצור דם משתפר
מיטוכונדריה פועלות טוב יותר
גלוטתיון נבנה
דלקת יורדת
תהליכי תיקון מתאפשרים
זה מצב ריפוי. וכאן נכנסות לתמונה "לחיצות ההחלמה".

טיפול באנמיה אינו רק נתינת ברזל — אלא הבנת המנגנונים הפיזיולוגיים שמכתיבים אם הגוף יכול לנצל אותו [מקור].

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם 

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספקחובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

     physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    להחלים ממחלה כרונית קשה עכשיו

    הטעות הגדולה במאמרים על החלמה מכשל כלייתי היא ההנחה שלוח זמנים רפואי קבוע – כמו 3 חודשים – מספיק לתיקון ביולוגי מלא. הגוף זקוק לסבלנות ארוכה יותר, שכן חולים רבים נוטשים טיפול שבועות לפני תפנית אפשרית.

    החלמה היא לא רק הפחתת סימפטום אלא מסע אישי, רב-ממדי וארוך טווח – עם עליות ומורדות [מקור].

    למה 3 חודשים זה מעט

    3 חודשים נחשבים לעיתים כתקופת התייצבות ראשונית אחרי פגיעה כלייתית חריפה (AKI), אך מחקרים מראים שהתאוששות מלאה יכולה לקחת חודשים נוספים, עד שנים במקרים מסוימים, במיוחד אם יש נזק קיים [מקור1, מקור2, מקור3]. תפקוד כלייתי שנראה תקין אחרי 3 חודשים עלול להחמיר מאוחר יותר עקב אובדן מסת שריר או נזק נסתר, מה שהופך את ההערכה הזו לבלתי אמינה [מקור].

    החלמה היא תהליך שמתמודד עם נזק רב שנים. היא גם לא קו סיום חד-פעמי אלא מסע מתמשך של התאוששות, הסתגלות, ולמידה. סילוק רעלים שהצטברו במשך שנים ושקעו ברקמות דורש זמן. לעיתים הגוף משתפר במהירות ראשונית, אך הברירה הארוכה והעמוקה יותר – זו של יצירת איזון חרף עומסים פנימיים וחיצוניים – דורשת זמן, סבלנות ותמיכה מערכתית [מקור].

    הדרך להחלמה כוללת גם את האופן שבו אנו תופסים את הזמן עצמו: סבלנות אינה רק המתנה סטטית, אלא תהליך של קבלה והתאמה פסיכולוגית לקצב שבו הגוף והריפוי עצמם מייצרים תוצאות [מקור].

    החלמה אינה רק תיקון פיזיולוגי – היא גם גילוי עצמי, בניית תובנות ומטרות חדשות, והחלפת תפיסות ישנות בחדשות, שמקדמות לא רק את הגוף אלא גם את חיי הנשמה [מקור].

    נטישה מוקדמת של חולים

    חולי כליות כרוניים, במיוחד בדיאליזה צפקית או HD, נוטים לנטוש טיפול מוקדם (תוך 90 יום ראשונים) עקב פריטוניטיס, בעיות לב, תשישות או מצב תזונתי ירוד, מה שמונע הגעה לתפנית אפשרית [מקור1, מקור2]. נטישה זו קורית לעיתים קרובות שבועות לפני שיפור פוטנציאלי, כמו התאוששות תפקוד שאירי (RRF), בגלל סימפטומים כמו אנמיה או ירידת שתן יומית [מקור].

    המאמר בעבודה

    ביולוגיה של סבלנות

    סבלנות נדרשת להחלמה, כי התהליך כולל שיקום איטי של תאים פגועים, ולא לפי לוח זמנים קליני; הפסקה מוקדמת או ניסיון לזרז ולשלוט בתהליך ההחלמה על-ידי תרופות דווקא פוגעים בהחלמה [מקור1, מקור2, מקור3]. איזון נוזלים לקוי או עירוּת (שימוש משתנים) מעידים על או מקדמים נמק צינוריות חריף (ATN), שדורש שבועות עד חודשים [מקור].

    חשיפה לתרופות נפרוטוקסיות (NSAIDs, חומרי ניגוד), זיהומים חוזרים או אובדן מסת שריר גורמים להערכת יצירתין לא אמינה אחרי 3 חודשים, ומנבאים החמרה [מקור1, מקור2]. פגיעה ממושכת ללא טיפול מוקדם, שינוי מדויק, עד לרמה של מ"ג בתזונה תומכת מסלולי החלמה, מובילה לכשל כלייתי כרוני ב-12-15% מהמקרים [מקור].

    הגוף בכלל ובפרט הכליות יכולת להחלים בעזרת רגנרציה (התחדשות) פנימית מסוימת בילדות, בנעורים גם בבגרות [מקור], בעיקר לאחר פגיעה חריפה (AKI – Acute Kidney Injury) באבר או ברקמה [מקור1, מקור2].

    התהליך כולל:

    🔹הפעלה של תאים שורדים (בעיקר תאי אפיתל בצינוריות) שמתחלקים ומחליפים את התאים הפגועים (dedifferentiation ו-proliferation).

    🔹 תאי גזע/פרוגניטורים מקומיים (resident stem/progenitor cells) ברקמה של האבר ובמקרה שלנו בכליה, שתורמים לתיקון.

    🔹 נתיבים מולקולריים מרכזיים כמו Wnt/βcatenin, שממלא תפקיד חשוב מאוד בתהליך ההתחדשות והשיקום הרקמתי (הרגנרציה) – המסלול הזה מעודד חלוקת תאים, שיקום רקמה, ואף הפרשת גורמים טרופיים (paracrine effects) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    עם זאת, Wnt הוא "חרב פיפיות": הוא יכול לקדם ריפוי ראשוני, אבל הפעלה ממושכת ללא שינוי למשל בתוכנית הפעלת הגוף לשם יצירת Pgc-1α, גלוטתיון ותפריט הזנה כולל עידוד ייצור עצמי של חומצה פירובית (תפוח אדמה חי) המצב נתקע בהמשך הדרך, ויכול להוביל לצלקת (fibrosis) והתקדמות לחוסר תפקוד – ההמשך מחלת כליות כרונית (CKD), ודיאליזה, מעל 5 מליון אנשים מגיעים כיום בעולם לדיאליזה [מקור], נושא שאפשר למנוע ע-י הפעלת תהליכי החלמה, סבלנות ושינוי תפריט.

    🔹גלוטתיון מנטרל רדיקלים חופשיים ומעכב פרוטוֹסיס (ferroptosis) ב-AKI איסכמית או כימית, מה שמפחית נמק תאי ומשפר תפקוד כלייתי [מקור1, מקור2, מקור3]. הוא תומך בשיקום המיטוכונדריה דרך נתיבים כמו PGC וקלוטו, ומפחית הפעלת TGF-β שגורמת לצלקות פיברוטיות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. חומרים כמו סולפורפאן (תוסף תזונה מעולה שמבטא ברוקולי) מעלים סינתזת גלוטתיון בכליות ומפחיתים פיברוזיס [מקור1,מקור2]. תוספי GSH או NAC (תיקון) מומלצים במצבי קיצון, אך יש בנטילתם סכנות רבות לכן מעדיפים מומחי החלמה להשתמש רק בסינטזה עצמית, מנגד מעורבות של חוסר ידע, ובורות עלולה לדרדר את המחלה למצב בו אין ברירה וחיבים להשתמש בהזרקה לוריד, במיוחד ב-CKD או AKI [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    🔹חומצה פירובית היא תרכובת מפתח בתהליך הנשימה התאית. היא תוצר סופי של גליקוליזה, שמפעילה תהליכי החלמה בכליות ובגוף על ידי שיפור ייצור אנרגיה אירובית והפחתת דלקת ב-AKI [מקור1, מקור2].

    במודלים של פגיעה כלייתית, מתן חומצה פירובית (תפוח אדמה חי, תוספים או כ-Na-pyruvate; בהתייעצות עם רופא מומחה) שיפר תפקוד כלייתי (ירידה ב-BUN וקריאטינין), הפחית נמק והגביר רגנרציה (שיקום) דרך Nrf2 ו-PGC-1α, בדומה ל-NAC [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

    נתרן פירובאט (Na-pyruvate) משמש כתוסף תזונתי או נוזל החייאה משמר תפקוד כלייתי, מפחית VEGF ו-PAF (גורמי דלקת), ומכפיל הישרדות על ידי איזון NAD+/NADH ו-GSH/GSSG [מקור1, מקור2]. הוא מונע פגיעה כלייתית מנוזלי NS היפרכלורמיים ומגן מפני דלקת אנדותליאלית [מקור].

    הפניה לדיאליזה שכיחה, כאשר העליה הגדולה ביותר של הפונים לדיאליזה באסיה [מקור]. ה"טיפול בדיאליזה" הרסני ואין להשתמש בו בהמלצות להחלמה, הן יכולות ועלולות ליצר צבירת רעלים ואין בהן תועלת. מרגע שהחל ה"טיפול" בדיאליזה אין ממנו חזרה ואין דרך להפעלת מסלולי החלמה [מקור]. סמן לכשל, בורות רפואית, גישה מיושנת, אגומאניה שמשולבת בהעדר סקרנות ואי-התמצאות במחקר חדשני, ההתעלמות מהמחקרים מעוררת בחילה, התרסקותה של הסבלנות, ניסיונות לקצר ולזרז אולי גם לייאוש והכרה אכזרית ומייאשת ביכולת האמיתית של הנפרולוג לעזור לך.

    מחקר רטרוספקטיבי מיפן חושף את הכשלון שבשיטה האיומה הזו – מצא כי 6.5% מהחולים הפסיקו את הטיפול ב-PD בתוך שלושת החודשים הראשונים לאחר תחילת הדיאליזה, מה שאומר ויתור על החיים, כה גדול סבלם של האנשים תחת "ניקוי הרעלים מדמם" תחת המכונה [מקור].

    למאמרי

    התהליך השיקומי איטי יחסית ודורש סבלנות רבה:


    ב✳️בשלב הראשוני (ימים עד שבועות ראשונים) – רואים בדרך כלל התאוששות פונקציונלית מהירה יחסית (התאים שורדים מתחילים לעבוד טוב יותר). בדיקות הדם משתנות, מדדים משתפרים, אחרים, כמו חלבון בשתן מתרסקים, שינוי לא ברור במדד הטריגליצרידים כשמדדי מפתח כמו קריאטינין ואוריאה יורדים,
    אבל שיקום מבני מלא של הנפרונים (היחידות הפילטרות) יכול לקחת שבועות עד חודשים (לעיתים 1–3 חודשים לעתים שנה או אפילו יותר). חייבים סבלנות והרבה מוטיבציה כדי להחלים.

    סבלנות היא דרך חיי ההחלמה, לא ויתור; אלא שינוי ובחירה פעילה להישאר נוכח במסע ההחלמה, בו משתנה הכימיה של הנוזלים התאיים, והשפעותיהם על המוח ואופני חשיבה. גם כשיש תוצאות מיידיות, תהליך ריפוי אמיתי כולל שלבים בלתי-נראים וקפיצות קטנות שלא תמיד נמדדות, ומנכיחות בזמן קצר את המהלך השלם.

    נשארו לך שאלות

    🔬אשמח להשיב על כל שאלה

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם 

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספקחובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

       physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי